שתי מגמות איפיינו את השנה החולפת בכל הנוגע להדרת נשים. האחת היא התבססותה של זכות חדשה: הזכות שלא לראות או לשמוע נשים. הציבור והממסד משתפים פעולה עם דור־ שי הזכות הזאת, בין אם באופן אקטיבי, על ידי הכרה בה והיענות לטוענים לה, ובין אם בישיבה בחיבוק ידיים המאפשרת לממש אותה באין מפ־ ריע. המגמה השנייה היא קריסה של הטענה הר־ ווחת שלפיה הפרדה בין גברים ונשים היא אמצעי זמני ומידתי, שלמרות פגיעתו בשוויון הוא הכרחי ויוביל בסופו של דבר לשילוב. המס־ גור הזה הולך וקונה לו אחיזה בתודעה הציבו־ רית בישראל, אך הוא מתעתע ומוטעה. הפרדה, כך מתחוור, היא נתיב חד־סטרי. כל מרחב שמת־ קבעת בו הפרדה הופך לנקודת מיקוח לטענה שהפרדה זו חיונית בשטח חיים נוסף.

לקריאת כל הטקסט: סיכום שנת הדרה 2019 הקצה תירוש.