בג״ץ: על מל״ג לנהוג בשקיפות רבה יותר בנוגע למסלולי הלימוד לחרדים כדי למנוע אפליה
חוקרים באקדמיה עתרו בדרישה לשבץ גם מרצות במסלולי הלימוד לחרדים ולצמצם את ההפרדה בין המינים במוסדות לכיתות הלימוד בלבד. השופטים קבעו כי יש להקטין ככל הניתן פערי שוויון
בג״ץ החליט בשבוע שעבר בנוגע לעתירה העוסקת במוסדות להשכלה גבוהה לחרדים בישראל. השופטים אליקים רובינשטיין, מני מזוז ועינת ברון קבעו כי על המל״ג לנהוג בשקיפות רבה יותר בנושא ולהביא לידיעת הציבור את פרטי התוכנית לקראת חידושה בשנת 2016, על מנת שהעותרים וגורמים נוספים יוכלו להעביר טענות בנושא. בהחלטתם כתבו השופטים כי ההצעה תובא לעיון הרבים עד שלושה חודשים בטרם הדיון בה במל״ג, וכי ״ההצעה תכלול אמות מידה לפעולת האוניברסיטאות והמכללות על פי לקחים שיופקו, וכן מידע על מאמצי פיקוח אקטיביים (פקחים) והתייחסות לתלונות, ותוכנית פיקוח המשכית״.
העתירה הוגשה על ידי ד״ר יופי תירוש, שמובילה מאבק בהפרדת הנשים במוסדות החרדיים כבר תקופה ארוכה בערוצים שונים, פרופ׳ אביעד קליינברג, פרופ׳ רחל גלי צינמון, פרופ׳ פניה עוז זלצברגר, פרופ׳ דפנה יואל, פרופ׳ חנה הרצוג, פרופ׳ הנרייט דהאן כלב, פרופ׳ ז׳וזה ברונר, פרופ' דיוויד קרצמר ופרופ׳ אורן יפתחאל. הם יוצגו על ידי עורכי הדין אורנה לין, חגי קלעי ואסנת לונגמן.
העותרים מחו על מה שהם רואים בו כאפליה במסלולי הלימוד לחרדים, על כך שבאותם מוסדות לימוד לא משובצות נשים ללמד גברים, ודרשו כי המועצה להשכלה גבוהה, שר החינוך ושר האוצר ינמקו ״מדוע לא תותנה המשך תקצובו והשתתפותו של מוסד אקדמי במסגרת התוכנית לשילוב חרדים בכך שיפעל לשיבוץ מרצות״. עוד דרשו העותרים כי המל״ג תנמק מדוע לא מופעלים מסלולי הלימוד השונים לשני המינים. כיום, חלק מתוכניות הלימוד במוסדות החינוך החרדיים מוצעות לנשים בלבד או לגברים בלבד, בגלל ההפרדה בין המינים. העותרים דרשו עוד כי ההפרדה בין המינים במוסדות תתקיים בכיתות הלימוד בלבד, ולא בבנייני הלימוד, קומות לימוד, שערים או ברזיות או בימי לימוד ושעות לימוד.
במהלך הדיון בעתירה אמר השופט מזוז כי ״העתירה הוגשה בזמנה… היום הבעיה הונחה על השולחן ושמה תמרור אדום לא להיסחף עם התהליך הזה״. בעקבות העתירה ועוד בטרם הדיון בבג"ץ, פרסמה המל"ג הנחיות חדשות לכלל המוסדות האקדמיים, האוסרות על כל הפרדה למעט בכיתות הלימוד עצמן, וכן אוסרות על הפרדה באנשי הסגל, ועל אפליה בקבלה לעבודה של נשים בשל חוסר יכולתן ללמד בכיתות הגברים.
בהחלטתם כתבו השופטים כי ״אין חולק, כאמור, כי הנושא של שילוב חרדים בהשכלה הגבוהה ובעקבותיה בתעסוקה הוא חיוני, וכי המאמץ להשיגו הוא מבורך. כמובן נחוץ לקיים איזונים ראויים באופן שיצמצם ככל הניתן שאלות שוויון העולות מטבע ההפרדה בין נשים לגברים, אשר כנראה אין מנוס ממנה בחלק ניכר מן התכניות בהן מדובר כדי שיצטרפו אליהן חרדים, נשים וגברים״.
יוזמת העתירה, ד״ר יופי תירוש, אמרה ל״הארץ״ כי ״יש תוכנית חומש שבונים עכשיו למערכת ההשכלה הגבוהה לשנים הבאות. בית המשפט אמר שאת התוכנית הזאת, ככל שזה נוגע למח״רים (מסגרות חרדיות) צריך להעמיד לדיון לציבור ולעיון הציבור״. היא רואה בעתירה הישג משום שלדבריה, ״העתירה גרמה להנעתו של תהליך של קביעת איזון נכון וקפדני יותר בין הזכות לשוויון לבין האינטרס החשוב של שילוב חרדים".
תוכנית המח״רים, נגדה הוגשה העתירה, נוסדה על ידי היו״ר היוצא של הוועדה לתכנון ולתקצוב (ות״ת), פרופ׳ מנואל טרכטנברג, במטרה להביא לשילוב חרדים בהשכלה הגבוהה ובשוק העבודה. מטרתה להעביר את האחריות על הלימודים האקדמיים לחרדים ממכללות קטנות שנפתחו בירושלים ובבני ברק – אחת מהן של בתו של הרב עובדיה יוסף, עדינה בר שלום, לאחריות האוניברסיטאות והמכללות הציבוריות.
לפי נתונים שהוצגו בכנסת, בשנה שעברה למדו 5,000 סטודנטים חרדים במוסדות להשכלה גבוהה ובשנה הבאה צפוי מספרם לעלות ב-60% ל-8,000. לפי הנתונים שהוצגו, הוקמו עשרה קמפוסים חרדיים בשנת הלימודים תשע"ג בתוך מוסדות אקדמיים קיימים, ובהם באוניברסיטה העברית, בטכניון, בבצלאל, במכון לב ובמכללות מתוקצבות נוספות, ובאוניברסיטת בר־אילן צפוי להיפתח מרכז נוסף.
יופי תירוש 